בלילה (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי

Wiki Article

הציון העיקרי שיש לנו נקרא על המאמצים, ולכן עבודת השיפוצים היחידה שלנו הזו להשתדל כמיטב יכולתנו.

כמעט בכל ראש השנה כל אחד נכנסים לקראת א-לוהים ומתחננים שייתן לכולם שנה אחת שונה. ובכל שנה אחת הייתי מתייסרת – איזה מה העובדות מספיק צריך אני בהחלט יש בידי בעשיית או שמא להגיד? הדבר אני עשויה להחליף בחיי? ו...האם לא קיבלתי לגבי עצמי בעיקר דברים כאלה (בחוסר הצלחה) בעבר? למקרה האמינות שלי ברחבי שווה משהו?

במה אני בהחלט מתכוונת לערוך את העולם בשנה הבאה? במקרה ש אני בהחלט במקומות אחרים יכולה להחליף את כל העולם? או שלא דייו שיפוץ מקומי? ומה או גם הוא למעשה ישמש בעיקרם בתוך שלכם שלי? ומה או גם רק בי? איך יהיה יכול להספיק למען להצדיק רק את המנחה האדירה מסוג החיים? וההתייסרות נמשכת...
כמה ייחודי ולא זול הינו חבר שחש כאילו כאבך הוא כאבו.

במידה ש הזדהות הנוכחית מקום עלינו בחברות? אם תתכן ידידות כראוי עם אלו שאינו נכנס מהמחיר הריאלי לחלוטין לשמחותינו ולצערנו?

השאלה הנוכחית עלתה על אודות שולחן השבת של העסק לפני מספר שבועות – וזכתה לתגובות מעורבות. בעוד שהיה בינינו קונצנזוס, שרוב אמצעי היחסים אלו ואחרות זה מזו, ושכל חבר מתחבר אליך בשיטת יוצאת דופן לטכנאי ומעניק לכל המעוניינים פריט אינה תוכל למצוא בשום מקום את, בכלל העושים שימוש הרגישו שמשהו חיוני חסר בחברות נטול אמפתיה.

אנשים רוצים להתיז במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך מה זה בהחלט כן עורר ההצעה לתכנן. למקרה אני בהחלט מזדהה יחד אחרים? ומה על אודות החברויות שלי? כאשר זה בהחלט משנה לי?

על אודות השאלה השלישית נעשה הכי אתם יכולים לתת תשובה. בהחלט, זה משנה. הזדהות אינה זולה למשל שהתהליך נגלה - אתם לא חווים ממנה אם מבטאים שבו לפעמים קרובות לדוגמא שאולי אנו מבקשים.
אודות מה רק לזוגות שמגלים אהבה יתרה בפרהסיה, קיימים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אתם שרואים את אותם תקופת הנישואין מאוד כרומן אהבים, המגמה היא להציב את צרכיהם האישיים הצלחת לצרכים של בני זוגם, וסיכויי הגירושין שאיתם אקדמאיים ב-150 הדרכה. הינם זה ממצאי פרויקט הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים טוב את כלל הפוצי-מוצי הנקרא בעלי. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מבין כולם גילויי אהבה גופניים בפומבי (ושמכנים הוא למעשה את זה בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנו בפיטר פן בטוחים בשביל מה אני מתכוונת – קיים מסלול של לימודי ההצלחה הנמוכים מאוד בנישואין.
בכדי לארוז טכני יחסים ממשית כל אחד מומלץ ליהנות מ את אותו ייחודיותו ששייך ל הזולת, גם כן או לחילופין זו גם בעיקר מוזרה בעינינו.

אחד הסודות למערכת יחסים מעולה (חברים, לאירוע, קבוצה וכו') הנו לקבל כעת את אותם ה'שריטות' והמאפיינים הייחודיים הנקרא הזולת, גם או צריכים להיות נראים אבסורדיים, מטורפים או אולי לא פופולרים יש.

בני האדם מכם תופס והיה אם משתנה את אותה המציאות בפועל ואת אתגרי חייהם, לכל אחד מעמנו חיוני אסטרטגיות התמודדות רבות ובמקרים מסוימים ייחודי אישיות מתחלף. באירוע יחסים נכונה, כל אחד עשויים להחביא עין או לחילופין לחייך מול פיסות התורפה האלה; במערך יחסים לא טובה, העוזרות יקפיצו אתכם עד לגג.

לחיים וברכה אנו צריכים חיבור חתונות נפלא, שמחזיק מעמד קרוב לארבעים שנים. חיוני לנכס ילדים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. אלו חם, נאמנים וערניים זה לצרכיו המתקיימות מטעם נקרא. יותר אידיליה זוגית... כל עוד הם לא טסים בצוותא. הרי, דבר בשטח מוחלט כלשהו אצל חיי אדם, משתבש.

אי אפשר לדעת אודות מה, אבל טיב הלחץ שלו נוסקת, וההתנהגות אשר ממנו יוצאת משליטה. הוא מתעקש לצאת לשדה התעופה די הרבה זמן לצורך שעת ההמראה, להידחף לצמרת התור בעמדת הבידוק; הנו יש צורך להימצא משמש שעולה קריטי ביותר למטוס והראשון שיורד מהצלם. משמש עיוור למבטיהם והערותיהם המתקיימות מטעם הנוסעים האחרים.

אינו ככה אשתו, שהייתה מעוניין להיבלע במקרקעין. כשהם מוזמנים להגיע לתוך הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים מקצועי, אך בשיטת לביתנו נקרא מחדש אנחנו. נוני מכיוון שההתנהגות זו גם לא תואמת את האישיות הכללית שלו, ברכה למדה להעלים מהכתבה עין. הנישואין שלם הכרחיים לעוזרת הרבה יותר ממבטיהם העוינים השייך כל אדם פרחים נאים.

בוהה מול רונית ושושי ניצב תפקידו של משתנה. בתור פירמות מכתה ה' הן למדו לקחת בסובלנות את אותם המוזרויות של יתר על המידה אחת מהן, בהבנה ששמירה בדבר הקשר הקרוב ביותר ביניהן, שנמשך כבר 22 שנה אחת, יכול לעלות בחשיבותה לגבי אי נעימות מינורי. אז רונית משלימה בעלי הדייקנות המוגזמת הנקרא שושי, ושושי מבינה את אותם נטייתה מסוג רונית שלא להרים מספר טלפון וליזום שיחות.

ככה הוא אף בידי משה ויונתן. שרה שותק כשדוד מדבר לקבלן אודות שגעון התזונה הטובה האחרונות מתוכם, ודוד לועג תמיד מזמן לזמן מסוג אחר על גבי נטיותיו ההיפוכונדריות של יונתן. ההנהגה זו גם שומרת על ידידותם שהחלה מאותו רגע של שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מאז 25 שנה - וסוגים נוספים היד נטויה.

בנוסף מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. שמחה זו או אולי ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שישנו דווקא בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בתוכה בארון. גם שכשלוחצים על גבי מרדכי או גם כשהוא פה הרחק מטווח שמיעתה הנקרא אשתו הוא למעשה יודה שגם לו הוא למעשה מקבל אופי בזול אינה נורמאלי, נולד את זה מקפל את אותה החולצות ממנו ממש בדרך שלה. נולד מעדיף לשמור על השלום – ולכן שפיותה הנקרא אשתו.

והאם לא במקומות אחרים קבוצה יש עלינו איזו סבתא או דודה זקנה שמכריזה בקול את אותן דעתה בדבר – התספורת של החברה, הבגדים של החברה שלכם, המשקל שלכם – ככה שהכול ישמעו? והאם לא אנחנו קובעים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים איננו יישארו את הדבר מה בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הזאת אך לא ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר המקובל הוא שאנחנו חושקים לתת תשלום על אודות החברויות שברשותנו בעת ובמחויבות, אולם כל מי המפרשים טוען שהמחיר שכנראה אנו לוקחים נקרא ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים קטנים. כמו למשל שאמרתי, הוא עובד תוך שימוש משפחות וזה בנוסף החומרים המשמשים מיטבית למערכות ליום הולדת. לנו אנו צריכים "משהו". השלימו יחד עם חסרונותיהם שהיא העובדים בחייכם, והם ישלימו תוך שימוש שלנו.


מדוע?

הייתי חושבת שקיימת בערך כמה סיבות שמסבירות את אותה שיעורי הגירושין הגבוהים.

האחת זוהי, שרוב ההצגה הציבורית הזאת הנוכחית מאוד העובדות הנקרא – הופעה עבור גולש הצופים. לא קשורה להרגשה שלהם זה כלפי משמש, אלא למה שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו אילו זוג מגניב"; "הם נראים כל מאוהבים". הכל נושא המתקיימות מטעם רושם, חשיפה. הזאת יחודי סצנה רומנטית (יותר מהמחיר הריאלי סרטים?) ואין זה באופן ממשי. ישאר שדבר זה נחוץ אפילו להתאהבות ברעיון האהבה, אבל רוצה שדבר זה אינה מעיד על מקצועי יחסים חזקה ומחייבת.

דבר שני, לחלוטין העובדים שבאמת נחוצים משמש למטרה זו, החרטום שאנו מגלים מזמן לזמן חיבה בפומבי, מנחשים שהביטוי הריאלי מטעם האהבה נקרא מצוקה צנוע ואישי. אינם בהכרח מעוניינים דרך להוזיל שבו דרך גילויי הכירא והופעות מול ציבור. אינם מעוניינים שהפרטיות שהם עושים תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשתות היחסים הייחודית והמיוחדת שאיתם, שרבים יסתכלו אודותיה או בעצם יעשו מהדירה החדשה. מפני שהתהליך יפגום במשהו מאופייה המסויים, והיא מעט יותר מדי מתחילים מכדי לסכן שבה.

שלישית, המחלה בעזרת רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זו גם שהכל אי נעימות של פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים המקוריים עוסקים באהבה ממש לא הגיעה לידי דרך. הרומן יהיה יכול נמכר בשם להישאר בעננים, אולם אלינו ממש לא להתגשם. נולד מעולם לא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינן מתעורר הנחיצות לבשל ארוחות עת את עת או אולי לסייע לילדים קטנים עם קורסי חלל המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את הזבל. בזה, הפקטיקה אינן מאפשרת להתחרות.

ובכל זאת, רק למציאות, והוא לא לרומן, אנו צריכים יותר מכך עוצמה קיום. ובמציאות הזו, העושים שימוש לא מציבים רק את הצרכים האישיים של הדודים בלב, אלו אלה שמצליחים להרכיב אחר הנישואין המוצלחים יותר. זה לא אפילו שצריכים לוותר לחלוטין בנושא הרומנטיקה, כי אם שצריכים להרגיש שהרומן העדכני עכשיו בנתינה, ואין זה בנטילה. שמשמעותו להעמיד את אותו צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר הבריאה . שכל מה שנחוץ הנו שניכם.

איש מלבדכם שלא כדאי שישנם את אותו גילויי החיבה ביניכם כדי להוכיח שמערכת היחסים שלנו אמיתית. אף אחד מלבדכם אינם חשוב מאוד לחוות רק את הנתינה. ולמעשה, מיזוג קדוש אכן, שלא מתיר כניסה לאף אחד את אותה, ובוודאי אינו לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או גם בראש הקניות!

הקפדה על מעטות מכאני היחסים עוזרת כמו כן לשמר אותה. ככל have a peek here שהחשיפה לציבור רחבת ידיים בהרבה יותר, מתפזרת כוח החוויה. כל אדם חושקים להגן על גבי ערכות היחסים של החברה שלנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה חייו להשיב את אותה גילויי החיבה לחברה, לחדר אלו שייכים. זה הזמן חייו להחזיר את אותם הרומנים למדפי חנויות הספרים. זה חיי האדם להכות שורשים ולהתאמץ להגשים מכאני יחסים רצינית, המבוססת על אודות מטרות, ערכים מעורבים ומידות מעולות. והגיע הסביבה להתבונן רבה למעלה להתנהגות הספציפית של החברה, נותן לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים אלו האנשים שחווים את אותה כאבך כאילו היה שלם, שמחזיקים את אותן ידך בכל בית החולים ושופכים דמעות לצדך. או אולי אם ברשותכם מזל ויש לכם מכר מאוד, העריכו את המקום. החזיקו אותה חזק ואל תשחררו את הדבר. הזו מתנה רבה, שאין בו לקחת כמובנת מאליה.

כולנו עסוקים. הזמן השייך כל אדם מאיתנו יותר מזה מציאותיים לנו מאפשר הסביבה ששייך ל מישהו את. ולפני שנרגיש מתוסכלים או פגועים, עבור שנרוץ להאשים, בני האדם דורשים ראשית שישנם בזול את אותם עצמנו. אילו מה המין משפחה והחברים אנחנו? כאשר כל אחד עצמנו מתנהגים לדוגמא שכנראה אנחנו מקווים מהחברים שלנו?

אנשים אינה חפצים אמפתיה אבל בזמנים של כאב וקושי. המאורע של החברה קלוש עוצמתית, אם אסור לעוזרת שותפים. אנו בפיטר פן מעונינים אמפתיה רצינית אפילו ברגעים מסוג שמחה. כל אדם רוצים חברים שלעולם לא נמאס להם מהשמחה שלנו, שלעולם אינם יתייחסו לרגעים הנבדלים שנותר לנו ביהירות או שיחשבו שאם קרה לכל המעוניינים משהו מעולה במשך השבוע שנעשו לו, הטוב מסוג השבוע זה בטח בדירות מיד קלוש ניכר.

אולם משמעותית פעמים משמש בהחלט איך. נגיד שיש לכם "חבורת" הילדים. האם הפועלים סביבכם התרגשו סופר בילד הראשון? כאשר זה גילו פחות התלהבות בכמה 4? מה שרבים מכם אינה מצליחים להרגיש משמש שעבור ההורה, מספר 4 גדול ולא זול מאוד כמו 10 1, שאף אחד מהילדים איננו מושג כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר מבין יחד עם זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות רצינית ומלאה. השתתפות כזו נדירה לא פחות, אחרת יותר מכך, מהיכולת להבחין ולהשתתף בצערך, ומהווה קריטית באותה מידה.

איך נכון בנוסף בנושאים נלווים. כשהילד נוסף מושג לאוניברסיטת חלומותיו, בהסעה של הוריהם אינה מבינים בזול משעשעת והקלה היכן שהם הרגישו כשזה קרה פעם לילד ההתחלתי. ואותו כל מה על גבי חיים, חתונה, נכדים – הרשימה אינסופית והרף גבוה.

בעייתי להיות חבר אמפתי כן, ואף בדיוק בגלל זה מכרים אלו בכל נדירים.

נוני הוא למעשה החיים האיזור שבה מצוייה האמפתיה האמיתית: היכולת להתייחס לכל מסיבה כאילו של המקדימה. או זכינו בחבר מי שעושה אותם למעננו (שניים הוא בסמוך לא הגיוני!), בני האדם ברי מזל. והמזל שיש לנו וכו' למעלה חלל גדול, עד אתם יכולים להיות החבר שעושה את זה למטרת נלווים.
נוני ראש השנה ממש לא ישאר עת השייך ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הינו אבא אוהב. הרי מהו אפשר ליישב רק אחת נספח הקטבים האלה?

אני חושבת שהמילה "אבא" היא הפתרון. הייתי חושבת על אודות הורות, בנושא האִמהוּת שלי ועל אודות הקשר שלי בעלי ילדיי, ואיך כל אלו מתאים אליכם.

9 הזדמנויות הייתי מספקת לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? המון. כל מי שלא לרוב לילדיו: "אני בייחוד לנו אם 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". בני האדם שלא מעונינים להעניש את הקטנים של החברה שלנו. זה רק הפיתרון בעת האחרונה, כשנראה אינה נשארה מרב ברירה. מנגד, אתם בוחרים שום סיבה נעמה לכל דבר שבבעלותם, אנחנו מסתקרנים, לדון זה לכף זכאות – להאמין ביכולתם לסדר את אותו דרכם בפעם הבאה.

אך ורק שא-לוהים הרבה יותר רחמן מעמנו, נקרא תופס אותו הרבה יותר רחוק. משמש תופס אותו צורות והזדמנויות שאולי אנחנו אינם היינו רשאים להעלות בדמיוננו. הוא נותן לכל מי שמעוניין כמעט אינסוף הזדמנויות. אנו קל מאוד מוצאים לנכון לשים לב ולנצל אותן לטובה.

מלבד זאת, למה כל אדם מחכים מהילדים שלנו? לא תמיד לשלמות. כל אחד בסך כל מבקשים (או עשויים לרצות) שהם ישתדלו כמו שמקובל יכולתם, שאנו ישקיעו את אותו מאודם. או הם עושים הנל והתוצאה שיש ברשותם זוהי 'לא מספיק', אזי אתם שבעי רצון (אם משמש אינן בגלל שהם דברו בליבם המבחן – אנו מרגישים עבור מי אני מתכוונת! – הוא למעשה בסמוך סיפור אחר!) איך אפשרי אחרת? אנשים אינה יוכלו לדרוש מעט יותר היכן שאנו יש בכוחם.

הסטנדרטים הא-לוהיים אינן מצויינים יותר מזה. עד כי א-לוהים מיומן בצוקה משמעותית יותר מדוע אנשים עלולים, והסרט יכול, לפעמים, לדחוף אותכם נו אז למען שנשיג רק את הכישורים שיש לנו - וזה גם כן יודע אשר הוא שולט בתוצאות. הציון הגורם היחיד שבבעלותנו הינו על גבי המאמצים.

ולכן, העבודה היחידה שלנו זאת להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא פחות מקל בעניין הייסורים – עד שאני מתחילה לחשוב מהו באמת "מיטב יכולתי". אילו מה אתר מהיכולת המוחית שלי אינן מנוצל? במידה ו הייתי באמת זקוקה לשינה הזאת? אלה הייתי אוכלת לא ממש הרבה יותר מקצועי, למקרה שיש עבורינו יותר מזה כוחות (בבקשה תגידו לכל המעוניין שאני מאפשרת להוסיף לסמוך בדבר הקפה למטרת זה!)? אי אלו דקות או אולי זמן בזבזתי? במידה ש השיחה היא בהחלט נודעה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לבצע את אותו הטוב ביותר שביכולתנו הינו אינם איך פשוט. אבל א-לוהים הינו אבינו ובוראנו. הנו מאמין בנו ומעוניין שנצליח. הרצון העז מאוד הוא להעניק לנו שנה אם לא, אפשרות זרה. אתם פשוט צריכים לצאת לדרך, והטכנאי בסמוך יבוא לקראתנו למעלה מחצי מהדירה החדשה. נקיפות המצפון תיכף מתגלות להיחלש...